בשנת 1991 נסעתי לסיבוב הופעות ברחבי רוסיה מטעם חב"ד, קצת אחרי שנפתח מסך הברזל והקומוניזם קרס. היו הופעות מדהימות, אני זוכר איך הקהל בכה והתרגש בהופעות מהמוזיקה והשירים. בשבילם לראות ולשמוע מוזיקה יהודית בגלוי היה מרומם במיוחד אפילו עם שירים פשוטים כמו "הבאנו שלום עליכם " או "עם ישראל חי " . היה לי מדהים! הופעתי במוסקבה, לנינגרד, חרקוב ועוד מספר ערים. המטבע ברוסיה היה אז הרובל הישן, וההפרש בין הדולר האמריקאי לרובל היה עצום. בדולר אחד היה אפשר לקנות אוכל לשבוע ועוד נשאר עודף. ההופעה בחרקוב הסתיימה מאוד מאוחר ורק בשעה שתיים לפנות בוקר החזירו אותי למלון שהיה 5 כוכבים, אני מזיע כולי אחרי ההופעה וכל מה שרציתי היה להתקלח. כשנכנסתי למקלחת פתחתי את הברז של האמבטיה ואני שומע כחחחחששששששש........ מחכה למים אבל כלום רק רעש. אוקי מה עושים עכשיו ? התלבשתי חזרה יצאתי מהחדר וניגשתי לקבלה לברר למה אין לי מים בברז. הבחור בקבלה מקבל אותי עם חיוך של שתי שיני זהב, מתברר שהוא בקושי ידע אנגלית. ניסיתי להסביר לו: ווטר דוש בתנועות ידיים: נו ווטר אין לי מים בברז. אחרי כמה ניסיונות זה עבד הוא אומר לי: אה ווטר ? נו פרובלם הוא הלך לחדר שמאחורי הקבלה וחוזר אחרי דקה עם שני בקבוקי פפסי ואומר לי ווטר ווטר. דקה אח"כ עבר בלובי איש עסקים שהיה נראה לי יהודי, ניגשתי אליו והתברר שהוא דובר אנגלית טובה. הסברתי לו מה אני צריך, הוא אמר לי: אה להתקלח זה תוכל לעשות רק בבוקר. פה בחרקוב סוגרים את הזרם של מים בלילה.... את בקבוקי הפפסי הבאתי איתי לארץ ואני שומר אותם עד היום מי יודע אולי אי פעם אני יעשה מקלחת מתוקה...
